מומלצים לציבור הדתי
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות 12-13.9
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות 12-13.9
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות ב 12-13.9.25
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות ב 12-13.9.25
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות ב 12-13.9.25
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות ל 12-13.9.25
אתי28/04/2025
בדיקת זמינות ל 12-13.9.25
שלום28/04/2025
אני רוצה לעשות סגווי מחר אנא צור איתי קשר
עדן28/04/2025
אשמח שתצרו איתי קשר
עדן28/04/2025
אשמח שתצרו איתי קשר
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות
שרה27/04/2025
נשמח לקבל תמונות

המדריך למכס יבוא בישראל

ישראל, כיתר מדינות העולם, מטילה וגובה מס על יבוא במסגרת גביית המיסים מאזרחיה. המס נועד להגדיל את הכנסות המדינה מחד ולהגן על הייצור המקומי מפני הצפה ומחירים נמוכים, שיביאו לסגירת מפעלים ואבטלה.

מס מכס זה אינו מוטל רק על עסקים או יבואנים גדולים שעוסקים ביבוא כמויות גדולות של סחורה - לדוגמא ריהוט לבית, מוצרי חשמל, צעצועים, מוצרים בני קיימא ועוד, אלא גם על אזרחים שמבקשים לקבל חבילה בסדר גודל מינימאלי מחו"ל, או אזרחים שבמהלך שהותם מעבר לים רכשו מוצרים העולים על סכום שנקבע על ידי רשות המסים בישראל. בסמכותה של רשות המיסים לקבוע על אילו סחורות יחויב האזרח בתשלום מס מכס ואילו סחורות פטורות ממנו. כמו כן, באחריותה לקבוע את גובה המס הנדרש לתשלום. פרט לכך, כללי המכס חלים גם על חבילות לשליחה לחו"ל או קבלה לארץ, כאשר חבילות עד משקל מסוים ובשיווי סכום מקסימאלי פטורות מתשלום מכס.

לעומת אזרחים פרטיים, יבואנים או יצואנים הנתונים לפיקוח תכוף של מכס ישראל לרוב שוכרים את שירותיו של איש מקצוע או חברה המתמחה בייעוץ בנושא העברת סחורות וחפצים במכס. אלו וגם  תושבים חוזרים, שנהנים מהקלות במכס, יכולים להיעזר בשירותיה של חברה כזו, שהוסמכה בתחום עמילות מכס, ויכולה לייצג כל אדם מול רשויות המכס בארץ. באמצעות היעזרות בשירותים מהסוג, קיימת אפשרות להימנע ממצבים המתייחסים לבעיות בשחרור חבילה מהמכס, יעוץ בהקשר ליבוא אישי ובכל מה שנוגע לשילוח בינלאומי.


המדריך ליבואן בראשית הדרך

על מנת לדעת האם נדרש רישיון יבוא או אישור בעבור הטובין שרוצים לייבא מחו"ל וגובה המכס ומס הקנייה המוטלים על הטובין, חשוב לדעת כיצד הם מסווגים בתעריף המכס ומס קנייה. מידע זה ניתן להשיג באתר רשות המסים בישראל. סיווג נכון של טובין הינו מפתח לקביעת שיעורי המס, קביעת צורך באישורים שונים, קבלת תקנים, רישיונות ויתר תנאי הייבוא בהתאם לתקנות והחוקים השונים. סיוע בסיווג ניתן למצוא בדף קבלת מידע בנושא סיווג מאגף המכס באתר רשות המיסים בישראל. בהתאם לקבוצת המוצרים הרלוונטית, ניתן להיעזר בבתי מכס שונים, כאשר במקרה ופרט המכס ידוע, נדרשים לחפש את הטובין ברשימת התוספת הראשונה שמופיעה באתר רשות המיסים במטרה לוודא האם ייבואו של הטובין דורש רישיון ומי הגורם המעניק אותו. במקביל, חיפוש הטובין ברשימת התוספת השנייה באתר מאפשרת לוודא האם היבוא מחייב אישור מכון התקנים או גורם ממשלתי שהוא אחר. על מנת לוודא מי מעניק את האישור במסגרת משרדים ממשלתיים, ניתן להיכנס לקישור המתאים במסגרת רשימת הגורמים המתייחסים לצו יבוא חופשי באתר. יש לקחת בחשבון שבמקרים בהם מדובר ביבוא ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עימן או כאלו שאוסרות על יבוא טובים מחו"ל, יתכן שיידרש רישיון מיוחד לייבוא המוצרים. תעריפי מס הקנייה והמכס מצביעים על שיעורי המכס ומס הקנייה שמוטלים על פרט המכס בהתאם לארץ היבוא.

ההבדלים בין יבוא אישי ויבוא מסחרי

יבוא מסחרי בהשוואה ליבוא אישי הינו כפוף לרגולציה ולמגבלות של רשויות המדינה, כולל חובה להגיש רישיונות או אישורי יבוא לבדיקת מכון התקנים ולדרישות נוספות. יבוא אישי של מוצרים לא כולל מספר טובין מוגדרים ואינו כפוף למגבלות מחמירות. כך שבעצם ניתן לייבא לישראל מכשירים חשמליים, שאינם מחייבים השגת אישורי יבוא ולא קיימת חובה לשליחתם לבדיקת מכון התקנים בזמן הגעתם לארץ. ובכל מקרה, ההבחנה בין יבוא אישי ליבוא מסחרי אינה בהכרח ברורה ובהירה, למרות שמהלך השנים רשויות המדינה ניסו לתחום קו כזה על ידי מתן הגדרות ברורות שיסייעו במניעת תופעה של יבוא מסחרי במסווה של יבוא אישי. כיום, לפי ההגדרה הקבועה המוגדרת בצו יבוא חופשי (סעיף 2 (ג) (1)), יבוא אישי מוגדר כיבוא "שלא באמצעות עוסק", ובתנאי שהכוונה ליבוא לשימושים משפחתיים/ אישיים ובכמות הגיונית וסבירה.

מכיוון שהליך היבוא אינו מובן מאיליו ומחייב הבנה וידע מוקדם, חברות שונות עוסקות במתן ייעוץ וליווי ליבואנים המעוניינים לייבא מוצרים ביבוא אישי. מעורבותן של חברות אלו אינה הופכת את הליך היבוא ליבוא מסחרי, כאשר בימים עברו, התקיים דבר חקיקה (צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סוכנים ליבוא אישי) תש"ם-1980) שבהתאם להגדרתו, נדרשים להתקיים תנאים מסוימים על מנת שמעורבות הסוכן לא תשנה את סטטוס היבוא האישי ליבוא מסחרי. בהתאם להנחיה הניתנת על ידי רשות המכס בהקשר ליחסים שבין היבואן האישי לסוכן המכס, על  מנת שהיבוא ייחשב כיבוא אישי, כל ההתקשרות עם סוכן המכס, לרבות נושא התשלום, חתימה על ייפוי כוח, הגשת מסמכים ויתר הדברים הנדרשים - חייבת להיעשות על ידי היבואן עצמו ולא על ידי העוסק (כדוגמת סוכן ליבוא אישי). הנחיה זו מציבה גבול ברור בהקשר היחסים של היבואן וסוכן היבוא האישי עם סוכן המכס, אך בכל זאת אינה מאפשרת מענה לסוגיית היחסים עם יתר הגורמים המעורבים בתהליך היבוא כדוגמת הספק הזר בחו"ל, חברת הספנות, חברת הביטוח המבטחת את המטען, המשלוח הבינלאומי וכו', כך שעדיין נותרת אי הבהירות בנושא.

 

הוספת המלצה
אין לשלוח תגובות המפרות את תנאי השימוש, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע.
שם מלא:*
נושא:*
תוכן התגובה:
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:
כל הזכויות שמורות © דתי פייג'
מיזם גרופ בניית אתרים עם קידום אתרים